תגית: צילום

אחים, העיירה ציורית*

אני שמחה שלקחתי אִתי מצלמה לנסיעה. שבע וחצי בבוקר בנמל התעופה זותי רצתה כסף כדי שאצלם אותה, אבל אחר כך התרצתה וחייכה. ביד היא אוחזת כוס פח לקיבוץ מטבעות. חשבתי על אימא שלה. החצר הפנימית של הפנסיון שגרנו בו בברלין דרורים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים | עם התגים , | 2 תגובות

חדר חושך

מה אומר לך הקול הבא, שאלתי את אחי השבוע, אבל אתה צריך לדמיין את זה בחושך: עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש… הוא פרץ בצחוק: מה, גם את היית שם? גם אני הייתי שם. בחדר האמבטיה. אבא שלי עסק בצילום, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, מי אני מה אני, פעם | עם התגים , , | כתיבת תגובה