-
הצטרפו ל 30 מנויים נוספים
עצה קוסמטית
אם עולה בדעתכם תגובה כלשהי - אל תהססו לכתוב אותה כאן, גם אם אנחנו לא מכירים. זה עושה טוב לעור הפנים.-
פוסטים אחרונים
העניינים שמעסיקים אותי
- א-קפלה
- אֵבֶל
- אבא שלי
- אדרנלין
- אהרן אמיר
- אהרן שבתאי
- אובמה
- אימא
- אימא שלי
- אינטימיות
- בובי מקפרין
- בית
- בלוגרים
- ג'אז
- גדעון
- דוד רובינגר
- דימויים
- דמשק
- דנה וייס
- הגשש החיוור
- הורות
- החברים של פיטר
- הייקו
- הקונצ'רטו ה-2 של רחמנינוב
- השכלה גבוהה
- התבגרות
- ויקראם סת'
- זוגיות
- חוט הלב
- חופש
- חוץ לארץ
- חורזת לי
- חיים סבתו
- חינוך
- חלומות
- חסן בק
- יונית לוי
- ילדים
- יצירתיות
- למברט הנדריקס ורוס
- לשון
- מבט פנימה
- מוזיקה
- מורה לפסנתר
- מחסום כתיבה
- מנהגים משפחתיים
- מפח נפש
- מציאות
- משקפיים
- מתבוננת מהצד
- מתכונים
- נורדאו
- סדר שיהיה פה
- ספרי ילדים
- ספרים
- ספרים לילדים
- עבודה
- עבודה עצמית / עבודה בעיניים
- עברית
- עוגה
- ענייני לשון
- פעם
- פרחים
- פריז
- צילום
- קורט אלינג
- קיץ
- קלינט איסטווד
- רהיטים
- רוח שטות
- רפלקס מותנה
- שירה עברית
- שפה
- תושייה
- תקשורת
קטגוריות
ארכיון
תגית: מתבוננת מהצד
אדם ממש אחראי
תקני לך גלידה. ולאחיך תקני מילקשייק. קחי את הארנק שלי. בסניף מקדונלדס בדרך הביתה מהצפון, אנחנו יושבים בחוץ עם שרה'לה. חם. בשולחן סמוך יושבת אישה אפורת שיער בגופייה ובמכנסיים קצרים. יש לה משקפיים ומבטא רוסי כבד. שני ילדים, הוא כבן … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מסתכלת
עם התגים אימא, הורות, התבגרות, חינוך, ילדים, מנהגים משפחתיים, מציאות, מתבוננת מהצד
8 תגובות
מוזיקה של הרהורים
היום הלך לי טוב. כאילו מישהו ידע שאני באה והכין לי במיוחד את הנסיבות שהולמות אותי. הלך לי טוב, למרות שבעצם כבד ולא פשוט; אבל בדואר היה ריק, והמשא ומתן עם הפקידה עבר בשלום, ללא מעקשים. שמתי לב שהרדיו שצורח … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני
עם התגים ג'אז, מבט פנימה, מציאות, מתבוננת מהצד
9 תגובות
שוב היא בוכה
תינוק פורץ בבכי – לא, לא תינוק ממש, ילד קטן. אני משערת שזה פעוט, ואולי פעוטה, על פי הקול שחודר אליי מבעד לחלון. בכי נעלב, בכי מחאתי, הצהרת כוונות אינסטינקטיבית ורועמת, חפה ממודעות עצמית, שבטח מלווה בפנים אדומות ומעוותות וברטיבות … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הרהורים
עם התגים אימא, התבגרות, ילדים, מבט פנימה, מפח נפש, מציאות, מתבוננת מהצד
כתיבת תגובה
פריז בשנה שעברה (או: האגו השברירי שלי)
מוקדש לפריזאית האולטימטיבית, כנרת רוזנבלום, שחיזקה את ידיי ותיקנה את מבטאי. פריז, יום ראשון, 20 בדצמבר, שבע בבוקר. חושך מוחלט. קור כלבים. בעלת הבית תפתח לנו רק בשמונה. על הכול חשבתי, רק לא על זה. עשיתי כל שביכולתי מהארץ כדי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני
עם התגים אימא, חוץ לארץ, מבט פנימה, מנהגים משפחתיים, מתבוננת מהצד, פריז
כתיבת תגובה
איך אני אוהבת
כף רגל יחפה של רקדנית קלאסית, הקשת הגבוהה והאצבעות הגמישות, שמעידות על שעות של אימונים. קריין רדיו מהגוורדייה הישנה שמדבר שלא בתפקיד. איך הקול העמוק שלו מהדהד והדיבור הרהוט שלו מרשים. אף על פי שהוא מדבר ברי"ש גרונית, יומיומית, בכל זאת חרותה … להמשיך לקרוא
נכון שאני נואמת בחסד, אמרתי הבוקר למטפל שלנו
אותי לפחות שכנעתי. עכשיו צריך רק לחכות שגם הצד השני ישתכנע, והוא – יש לו נאומים משלו. אבל הרגשתי טוב. בינתיים אותו צד שני נזכר שלא לקח את הקונצרטה הבוקר ולכן הוא רעב, אז נסענו לנווה צדק, ואחרי שעשינו וי על … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים
עם התגים הורות, זוגיות, ילדים, מבט פנימה, מתבוננת מהצד, ספרי ילדים
כתיבת תגובה
טיפול. לכל דבר עת
עכשיו זה שונה לגמרי. כמו ההבדל בין לידת הלל בליס לבין לידת שני אחיו בקריה. נכנסים למגרש חניה, סגור בשער חשמלי, ויש שם איש עם כובע ושלט שפותח את השער ומכוון אותי למקום החניה. אני נכנסת לאזור הקבלה המבהיק והמואר, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים
עם התגים זוגיות, מבט פנימה, מתבוננת מהצד, סדר שיהיה פה
כתיבת תגובה
מיקי ומיקה (או: אנחנו יוצאים להופעה)
ביום שישי בשמונה וחצי בבוקר התמלאתי נחישות והחלטתי לעשות מעשה. עזבתי את האינטרנט, הרמתי את הטלפון והתקשרתי. כבר שעה שעֵרים, אמרתי לעצמי. והרי יש להם ילדים, וצימרים, זה אינטרס שלהם בכלל, אם הם מפרסמים הם מזמינים אותי להתקשר. בקיצור, הייתי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הרהורים, מוזיקה, עניינים לשוניים, שירה. לא שלי
עם התגים ג'אז, מוזיקה, מתבוננת מהצד, ענייני לשון
2 תגובות
Girl Crying
אולם בנמל התעופה. בקצה התור הריק עומדת בחורה יפה שבא לי לחבק. היא מקסימה, לובשת חום ובידה מטפחת והיא בוכה ללא ניחום, בוכה ומתייפחת. פָּקיד הדוּר ומשופם מרעיש עם החותמת. עלמה בוכה, בקצה עולם עומדת מיותמת. ובעוד אני נוברת בין … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הרהורים, חרוזים. לאו דוווקא אדומים
עם התגים אֵבֶל, אבא שלי, חורזת לי, מבט פנימה, מתבוננת מהצד
כתיבת תגובה
ערב בים
הזוג מאחוריי – אני מסתובבת בגניבה לראות מי הם. הוא כזה רזה והיא כזאת שמנה – מתווכחים. היא רוטנת. היא נרגנת. היא לא מרוצה. מדברים על כסף. העסק שלך, אנחנו נוציא הרבה כסף על העסק שלך, היא אומרת. הוא מתגונן, … להמשיך לקרוא