תגית: מפח נפש

תינוק פורץ בבכי – לא, לא תינוק ממש, ילד קטן. אני משערת שזה פעוט, ואולי פעוטה, על פי הקול שחודר אליי מבעד לחלון. בכי נעלב, בכי מחאתי, הצהרת כוונות אינסטינקטיבית ורועמת, חפה ממודעות עצמית, שבטח מלווה בפנים אדומות ומעוותות וברטיבות … להמשיך לקרוא ←

אבל כשהאוויר יוצא ממני, לא בבת אחת הוא יוצא גם לא מיד מרגישים הנקב צר כל כך, שלא שומעים את ה-ססססס הנחשי אבל הכיוון פתאום ברור, בלתי הפיך, ואני קטנה והולכת, מידלדלת, נידפת, עוד פעם פעמיים מנסה לשחזר את תחושת … להמשיך לקרוא ←

Kurt Elling, קטע מתוך Goodbye Pork Pie Hat הרוח החמה, היבֵשה, ריח הים, אורות הבמה הרחוקה, והמוזיקה מסביב, אוף, המוזיקה הזאת – לרגע הזה התפללתי, והרגע הזה מחפה עד עכשיו על עליבות התחנה המרכזית ועל החום המכביד, הנורא ועל זה שיש … להמשיך לקרוא ←

סטניסלב-שמעון, האח הכי נחמד במחלקה, עומד במעמקי חדר האחיות. אני מציצה בגניבה, משתדלת שהוא לא יבחין בי. כבר קרה שעמדתי במסדרון, בכוונה שיראה אותי וייזכר, והוא הלך ממש מולי מבלי לזכות אותי במבט. טוב, הוא עסוק כל כך. כשהוא בא … להמשיך לקרוא ←

היא הכירה את מפח הנפש היטב. חזתה אותו. כמעט ציפתה לו. כשהגיע קיבלה אותו כקבל ידיד ותיק. או יותר כמו בן משפחה, כי משפחה לא בוחרים, ואי אפשר להיפטר מבני משפחה. במרוצת הזמן ניסתה להתחכם לו. ט' הייתה ודאי שולחת אותה למרפאה, … להמשיך לקרוא ←