תגית: מנהגים משפחתיים

שמע, אני אומרת לו, נדמה לי שהיית קצת פזור דעת כשהשמעתי לך קודם את שמונה התיבות המשופצות מהעיבוד החדש שכתבתי לווקאל, אז בוא תקשיב שוב. הוא מקשיב, ואחר כך מעיר כמה הערות נכונות. פה אולי הבס לא מתאים, אה, לא, … להמשיך לקרוא ←

תקני לך גלידה. ולאחיך תקני מילקשייק. קחי את הארנק שלי. בסניף מקדונלדס בדרך הביתה מהצפון, אנחנו יושבים בחוץ עם שרה'לה. חם. בשולחן סמוך יושבת אישה אפורת שיער בגופייה ובמכנסיים קצרים. יש לה משקפיים ומבטא רוסי כבד. שני ילדים, הוא כבן … להמשיך לקרוא ←

ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על … להמשיך לקרוא ←

בערב הטיסה, כשעמדנו לצאת, נתנה לי עתר בתי מחברת מצוירת קטנה שהכינה לי במו ידיה לנסיעה, מעין יומן מסע. חשבתי שמחובתי להביא זאת לידיעת הציבור (באישורה, כמובן). כל הזכויות שמורות! סרקנו אותו למזכרת זה חינוך! ותודה לדוגמניות ג'ולי ופוציפלוכה המאגר … להמשיך לקרוא ←

מוקדש לפריזאית האולטימטיבית, כנרת רוזנבלום, שחיזקה את ידיי ותיקנה את מבטאי. פריז, יום ראשון, 20 בדצמבר, שבע בבוקר. חושך מוחלט. קור כלבים. בעלת הבית תפתח לנו רק בשמונה. על הכול חשבתי, רק לא על זה. עשיתי כל שביכולתי מהארץ כדי … להמשיך לקרוא ←

בוקר סתיו. פתאום כבתה השמש, משונֶה. בא מכתב עם איחולים, ברכות וכל מיני. את החג נחגוג הפעם במצומצם, אך יחד: אבישג בלי אורי; אחותי; אנחנו; ככה. מתנות – צעיף סתווי, חולצה, מאיר שלֵו. כיף לקנות. אוהבת להתאים בתשומת לב. ושמחה … להמשיך לקרוא ←

אין טעם להתכחש לזה: יש בי געגועים לילדותי. השבוע נתקלתי בפסקה שריגשה אותי, מתוך ספרו של חיים סבּתוֹ "כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר": "…ובסעודות מצווה כאלה של אנשי ארם צובא נוהג הבְּרֶנְדִיזִי. ומהו הברנדיזי? אחר שהמסובים אכלו ושתו, והיטיבו לבם בדברי תורה ובמשלי … להמשיך לקרוא ←