-
הצטרפו ל 30 מנויים נוספים
עצה קוסמטית
אם עולה בדעתכם תגובה כלשהי - אל תהססו לכתוב אותה כאן, גם אם אנחנו לא מכירים. זה עושה טוב לעור הפנים.-
פוסטים אחרונים
העניינים שמעסיקים אותי
- א-קפלה
- אֵבֶל
- אבא שלי
- אדרנלין
- אהרן אמיר
- אהרן שבתאי
- אובמה
- אימא
- אימא שלי
- אינטימיות
- בובי מקפרין
- בית
- בלוגרים
- ג'אז
- גדעון
- דוד רובינגר
- דימויים
- דמשק
- דנה וייס
- הגשש החיוור
- הורות
- החברים של פיטר
- הייקו
- הקונצ'רטו ה-2 של רחמנינוב
- השכלה גבוהה
- התבגרות
- ויקראם סת'
- זוגיות
- חוט הלב
- חופש
- חוץ לארץ
- חורזת לי
- חיים סבתו
- חינוך
- חלומות
- חסן בק
- יונית לוי
- ילדים
- יצירתיות
- למברט הנדריקס ורוס
- לשון
- מבט פנימה
- מוזיקה
- מורה לפסנתר
- מחסום כתיבה
- מנהגים משפחתיים
- מפח נפש
- מציאות
- משקפיים
- מתבוננת מהצד
- מתכונים
- נורדאו
- סדר שיהיה פה
- ספרי ילדים
- ספרים
- ספרים לילדים
- עבודה
- עבודה עצמית / עבודה בעיניים
- עברית
- עוגה
- ענייני לשון
- פעם
- פרחים
- פריז
- צילום
- קורט אלינג
- קיץ
- קלינט איסטווד
- רהיטים
- רוח שטות
- רפלקס מותנה
- שירה עברית
- שפה
- תושייה
- תקשורת
קטגוריות
ארכיון
תגית: ילדים
חוט הלב / מקס נורדאו בארמון עתיק שעל שפת הים נתגוררה פעם מלכה צעירה ויפה, שהייתה עשירה ותקיפה מכל מלכה אחרת אשר על פני הימים והארצות. אניות גדולות היו לה, שהביאו לה מארבע כנפות הארץ אוצרות ומטמונים מכל המינים. וערים … להמשיך לקרוא
אדם ממש אחראי
תקני לך גלידה. ולאחיך תקני מילקשייק. קחי את הארנק שלי. בסניף מקדונלדס בדרך הביתה מהצפון, אנחנו יושבים בחוץ עם שרה'לה. חם. בשולחן סמוך יושבת אישה אפורת שיער בגופייה ובמכנסיים קצרים. יש לה משקפיים ומבטא רוסי כבד. שני ילדים, הוא כבן … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מסתכלת
עם התגים אימא, הורות, התבגרות, חינוך, ילדים, מנהגים משפחתיים, מציאות, מתבוננת מהצד
8 תגובות
יוגורט אוכמניות
ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מסתכלת, עניינים לשוניים, פעם, תראו איזה יופי
עם התגים הורות, ילדים, מנהגים משפחתיים, פעם
3 תגובות
שוב היא בוכה
תינוק פורץ בבכי – לא, לא תינוק ממש, ילד קטן. אני משערת שזה פעוט, ואולי פעוטה, על פי הקול שחודר אליי מבעד לחלון. בכי נעלב, בכי מחאתי, הצהרת כוונות אינסטינקטיבית ורועמת, חפה ממודעות עצמית, שבטח מלווה בפנים אדומות ומעוותות וברטיבות … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הרהורים
עם התגים אימא, התבגרות, ילדים, מבט פנימה, מפח נפש, מציאות, מתבוננת מהצד
כתיבת תגובה
פריז – יומן מסע מצויר (או: התקשטות בנוצות של אחרים)
בערב הטיסה, כשעמדנו לצאת, נתנה לי עתר בתי מחברת מצוירת קטנה שהכינה לי במו ידיה לנסיעה, מעין יומן מסע. חשבתי שמחובתי להביא זאת לידיעת הציבור (באישורה, כמובן). כל הזכויות שמורות! סרקנו אותו למזכרת זה חינוך! ותודה לדוגמניות ג'ולי ופוציפלוכה המאגר … להמשיך לקרוא
נכון שאני נואמת בחסד, אמרתי הבוקר למטפל שלנו
אותי לפחות שכנעתי. עכשיו צריך רק לחכות שגם הצד השני ישתכנע, והוא – יש לו נאומים משלו. אבל הרגשתי טוב. בינתיים אותו צד שני נזכר שלא לקח את הקונצרטה הבוקר ולכן הוא רעב, אז נסענו לנווה צדק, ואחרי שעשינו וי על … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים
עם התגים הורות, זוגיות, ילדים, מבט פנימה, מתבוננת מהצד, ספרי ילדים
כתיבת תגובה
סוף היום בבית החולים
יום שישי, תשע וארבעים בערב, בית החולים. אנחנו מחליטות לנסוע הביתה, ממילא לא מרשים להיכנס לטיפול נמרץ בלילה ואין טעם לשבת בחוץ. בדרך החוצה, במסדרון הריק, אנחנו רואות מרחוק באור הפלואורוסצנטים ילד וילדה משחקים בכדור אדום קטן, מחבטים בידיהם. שני ילדים אחרים, קטנים יותר, יושבים זה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, בבית החולים. הספירה לאחור התחילה, הרהורים
עם התגים אבא שלי, אימא, ילדים, מציאות, מתבוננת מהצד
כתיבת תגובה
תעודת שנת ישרים
פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות
עם התגים הורות, חינוך, ילדים
כתיבת תגובה