תגית: ילדים

חוט הלב / מקס נורדאו בארמון עתיק שעל שפת הים נתגוררה פעם מלכה צעירה ויפה, שהייתה עשירה ותקיפה מכל מלכה אחרת אשר על פני הימים והארצות. אניות גדולות היו לה, שהביאו לה מארבע כנפות הארץ אוצרות ומטמונים מכל המינים. וערים … להמשיך לקרוא

פורסם בתאריך מאת אורלי מזור-יובל | 17 תגובות

אדם ממש אחראי

תקני לך גלידה. ולאחיך תקני מילקשייק. קחי את הארנק שלי. בסניף מקדונלדס בדרך הביתה מהצפון, אנחנו יושבים בחוץ עם שרה'לה. חם. בשולחן סמוך יושבת אישה אפורת שיער בגופייה ובמכנסיים קצרים. יש לה משקפיים ומבטא רוסי כבד. שני ילדים, הוא כבן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסתכלת | עם התגים , , , , , , , | 8 תגובות

יוגורט אוכמניות

ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מסתכלת, עניינים לשוניים, פעם, תראו איזה יופי | עם התגים , , , | 3 תגובות

שוב היא בוכה

תינוק פורץ בבכי – לא, לא תינוק ממש, ילד קטן. אני משערת שזה פעוט, ואולי פעוטה, על פי הקול שחודר אליי מבעד לחלון. בכי נעלב, בכי מחאתי, הצהרת כוונות אינסטינקטיבית ורועמת, חפה ממודעות עצמית, שבטח מלווה בפנים אדומות ומעוותות וברטיבות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרהורים | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פריז – יומן מסע מצויר (או: התקשטות בנוצות של אחרים)

בערב הטיסה, כשעמדנו לצאת, נתנה לי עתר בתי מחברת מצוירת קטנה שהכינה לי במו ידיה לנסיעה, מעין יומן מסע. חשבתי שמחובתי להביא זאת לידיעת הציבור (באישורה, כמובן). כל הזכויות שמורות! סרקנו אותו למזכרת זה חינוך! ותודה לדוגמניות ג'ולי ופוציפלוכה המאגר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה תראו איזה יופי | עם התגים , , , | 2 תגובות

נכון שאני נואמת בחסד, אמרתי הבוקר למטפל שלנו

אותי לפחות שכנעתי. עכשיו צריך רק לחכות שגם הצד השני ישתכנע, והוא – יש לו נאומים משלו. אבל הרגשתי טוב. בינתיים אותו צד שני נזכר שלא לקח את הקונצרטה הבוקר ולכן הוא רעב, אז נסענו לנווה צדק, ואחרי שעשינו וי על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

סוף היום בבית החולים

יום שישי, תשע וארבעים בערב, בית החולים. אנחנו מחליטות לנסוע הביתה, ממילא לא מרשים להיכנס לטיפול נמרץ בלילה ואין טעם לשבת בחוץ. בדרך החוצה, במסדרון הריק, אנחנו רואות מרחוק באור הפלואורוסצנטים ילד וילדה משחקים בכדור אדום קטן, מחבטים בידיהם. שני ילדים אחרים, קטנים יותר, יושבים זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, בבית החולים. הספירה לאחור התחילה, הרהורים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תעודת שנת ישרים

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות | עם התגים , , | כתיבת תגובה