תגית: חינוך

והגדת לבנֵךְ

זהו, הגדתי לבני. מה זה הגדתי לו – הגדתי לו שהוא בא אתי, אבא בעבודה ועוזי ונומי נסעו באופניים ועמרי כבר הלך ואני רק עכשיו גמרתי את ההגהה הארורה, ואמנם כבר תשע ורבע, ואין לי מושג איך נגיע, אמרו שאין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות | עם התגים , , | 7 תגובות

אדם ממש אחראי

תקני לך גלידה. ולאחיך תקני מילקשייק. קחי את הארנק שלי. בסניף מקדונלדס בדרך הביתה מהצפון, אנחנו יושבים בחוץ עם שרה'לה. חם. בשולחן סמוך יושבת אישה אפורת שיער בגופייה ובמכנסיים קצרים. יש לה משקפיים ומבטא רוסי כבד. שני ילדים, הוא כבן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסתכלת | עם התגים , , , , , , , | 8 תגובות

על החלטות נחושות, או: אילו היה לי עמוד שדרה 2

אפיתי לעמרי את עוגת השחיתות, כמו שהבטחתי. אמנם הוא נאלץ לחכות יומיים עד שהגעתי לזה, אבל אני גאה שאחרי שגדעון לא מצא לי נשיקות, מרכיב הכרחי שאי אפשר בלתו, לא בסוּפּר ולא בקונדיטוריה, אני התעקשתי ומצאתי בעצמי אצל מטילדה השכנה. נשיקות קטנות כאלה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני | עם התגים , , | תגובה אחת

כמה אתה מרוויח (ומה אתה עושה)

באנגלית, what do you make – זה "מה אתה עושה". אבל זה גם "כמה אתה מרוויח". ועל הכפילות הזאת מבוסס נאום של מורה שהוא גם תערובת של משורר וסטנדאפיסט, טיילור מאלי שמו, איש נדיר, שבכורי עמרי ערך לי היכרות אתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, עניינים לשוניים, שירה. לא שלי | עם התגים | 7 תגובות

תעודת שנת ישרים

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בנחישות וברגישות – התנתקנו

ערב. הילד מוסתר כולו מאחורי קלסר צבעוני המאגד גיליונות "עיניים" ישנים, של אחיו ואחותו, מלפני עשר שנים ויותר. "יו, איך ציירו את פַּנְד אחרת בהתחלה!" נשמע קולו, עמום. האיש קם מהמחשב ומצטרף אלינו. כל שש המנורות במטבח תוקנו השבוע ושוב השולחן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, ספרים | עם התגים , | תגובה אחת