תגית: חוץ לארץ

פריז בשנה שעברה (או: האגו השברירי שלי)

פורסם בתאריך 3 בינואר 2010 מאת אורלי מזור-יובל

מוקדש לפריזאית האולטימטיבית, כנרת רוזנבלום, שחיזקה את ידיי ותיקנה את מבטאי. פריז, יום ראשון, 20 בדצמבר, שבע בבוקר. חושך מוחלט. קור כלבים. בעלת הבית תפתח לנו רק בשמונה. על הכול חשבתי, רק לא על זה. עשיתי כל שביכולתי מהארץ כדי … להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

אז איך היה

פורסם בתאריך 27 במאי 2008 מאת אורלי מזור-יובל

ביום שישי בערב, כשהמזוודות של כולם כבר ירדו מהמסוע, זיהיתי אצל כולם רצון למתוח עוד קצת את הרגע, לפני שנצא אל מעבר לדלתות, נגיח אל האולם המואר והבוהק של מקבלי הפנים, וניפול – דרך החיבוקים הנרגשים והפרצופים המחייכים ורשרוש שקיות … להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני | עם התגים , , | 2 תגובות

אחים, העיירה ציורית*

פורסם בתאריך 25 במאי 2008 מאת אורלי מזור-יובל

אני שמחה שלקחתי אִתי מצלמה לנסיעה. שבע וחצי בבוקר בנמל התעופה זותי רצתה כסף כדי שאצלם אותה, אבל אחר כך התרצתה וחייכה. ביד היא אוחזת כוס פח לקיבוץ מטבעות. חשבתי על אימא שלה. החצר הפנימית של הפנסיון שגרנו בו בברלין דרורים … להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים | עם התגים , | 2 תגובות