תגית: הורות

דלת סגורה מעוררת בי חשש. כשאפתח אותה, האם אגלה שוב שהרצפה זרועה כולה רסיסי זכוכית? טלפון באמצע הלילה. תמיד שנייה של פחד עד שמתברר שאוי, לא שמו לב מה השעה, סליחה. נשימה נחטפת, אנחה, קול השתנקות מגיע אליי מהחדר השני … להמשיך לקרוא ←

תקני לך גלידה. ולאחיך תקני מילקשייק. קחי את הארנק שלי. בסניף מקדונלדס בדרך הביתה מהצפון, אנחנו יושבים בחוץ עם שרה'לה. חם. בשולחן סמוך יושבת אישה אפורת שיער בגופייה ובמכנסיים קצרים. יש לה משקפיים ומבטא רוסי כבד. שני ילדים, הוא כבן … להמשיך לקרוא ←

ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על … להמשיך לקרוא ←

בערב הטיסה, כשעמדנו לצאת, נתנה לי עתר בתי מחברת מצוירת קטנה שהכינה לי במו ידיה לנסיעה, מעין יומן מסע. חשבתי שמחובתי להביא זאת לידיעת הציבור (באישורה, כמובן). כל הזכויות שמורות! סרקנו אותו למזכרת זה חינוך! ותודה לדוגמניות ג'ולי ופוציפלוכה המאגר … להמשיך לקרוא ←

אותי לפחות שכנעתי. עכשיו צריך רק לחכות שגם הצד השני ישתכנע, והוא – יש לו נאומים משלו. אבל הרגשתי טוב. בינתיים אותו צד שני נזכר שלא לקח את הקונצרטה הבוקר ולכן הוא רעב, אז נסענו לנווה צדק, ואחרי שעשינו וי על … להמשיך לקרוא ←

אפיתי לעמרי את עוגת השחיתות, כמו שהבטחתי. אמנם הוא נאלץ לחכות יומיים עד שהגעתי לזה, אבל אני גאה שאחרי שגדעון לא מצא לי נשיקות, מרכיב הכרחי שאי אפשר בלתו, לא בסוּפּר ולא בקונדיטוריה, אני התעקשתי ומצאתי בעצמי אצל מטילדה השכנה. נשיקות קטנות כאלה, … להמשיך לקרוא ←

נר ראשון היינו מוזמנים, נר שני היינו חולים, וככה יצא שהערב, כשהוצאנו את החנוכייה ופתחנו את הארון התחתון איפה ששמורה קופסת הנרות הכמעט מלאה מהשנה שעברה, התברר לנו שעכבר הבית הרחיב את קשת הטעמים שלו (הוא בדרך כלל הולך על חומרי ניקוי), והותיר שם רק … להמשיך לקרוא ←

– ממממ. מה השעה? – שש וחצי. – די! אוף. – מה קרה? הילדים ישנים. – זהו בדיוק. לא היית מוכרח להשתיק אותי.