תגית: אבא שלי

אולם בנמל התעופה. בקצה התור הריק עומדת בחורה יפה שבא לי לחבק. היא מקסימה, לובשת חום ובידה מטפחת והיא בוכה ללא ניחום, בוכה ומתייפחת. פָּקיד הדוּר ומשופם מרעיש עם החותמת. עלמה בוכה, בקצה עולם עומדת מיותמת. ובעוד אני נוברת בין … להמשיך לקרוא ←

הזוג מאחוריי – אני מסתובבת בגניבה לראות מי הם. הוא כזה רזה והיא כזאת שמנה – מתווכחים. היא רוטנת. היא נרגנת. היא לא מרוצה. מדברים על כסף. העסק שלך, אנחנו נוציא הרבה כסף על העסק שלך, היא אומרת. הוא מתגונן, … להמשיך לקרוא ←

אולי הייתי צריכה להיזהר יותר. זה היה הערב הראשון שאחרי, סוף סוף שוב בבית, וכל מה שרציתי היה להתמסר לאיזה סרט שיעשה לי טוב. פתחתי בעייפות את ערימת הדיסקים ששלחה לי ט"ק הרחומה, וניגשתי היישר אל  "The Competition" , שראיתי לראשונה סמוך … להמשיך לקרוא ←

יום שישי, תשע וארבעים בערב, בית החולים. אנחנו מחליטות לנסוע הביתה, ממילא לא מרשים להיכנס לטיפול נמרץ בלילה ואין טעם לשבת בחוץ. בדרך החוצה, במסדרון הריק, אנחנו רואות מרחוק באור הפלואורוסצנטים ילד וילדה משחקים בכדור אדום קטן, מחבטים בידיהם. שני ילדים אחרים, קטנים יותר, יושבים זה … להמשיך לקרוא ←

סטניסלב-שמעון, האח הכי נחמד במחלקה, עומד במעמקי חדר האחיות. אני מציצה בגניבה, משתדלת שהוא לא יבחין בי. כבר קרה שעמדתי במסדרון, בכוונה שיראה אותי וייזכר, והוא הלך ממש מולי מבלי לזכות אותי במבט. טוב, הוא עסוק כל כך. כשהוא בא … להמשיך לקרוא ←

מה אומר לך הקול הבא, שאלתי את אחי השבוע, אבל אתה צריך לדמיין את זה בחושך: עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש… הוא פרץ בצחוק: מה, גם את היית שם? גם אני הייתי שם. בחדר האמבטיה. אבא שלי עסק בצילום, … להמשיך לקרוא ←