תגית: אֵבֶל

בוקר סתיו. פתאום כבתה השמש, משונֶה. בא מכתב עם איחולים, ברכות וכל מיני. את החג נחגוג הפעם במצומצם, אך יחד: אבישג בלי אורי; אחותי; אנחנו; ככה. מתנות – צעיף סתווי, חולצה, מאיר שלֵו. כיף לקנות. אוהבת להתאים בתשומת לב. ושמחה … להמשיך לקרוא ←

אולם בנמל התעופה. בקצה התור הריק עומדת בחורה יפה שבא לי לחבק. היא מקסימה, לובשת חום ובידה מטפחת והיא בוכה ללא ניחום, בוכה ומתייפחת. פָּקיד הדוּר ומשופם מרעיש עם החותמת. עלמה בוכה, בקצה עולם עומדת מיותמת. ובעוד אני נוברת בין … להמשיך לקרוא ←

הזוג מאחוריי – אני מסתובבת בגניבה לראות מי הם. הוא כזה רזה והיא כזאת שמנה – מתווכחים. היא רוטנת. היא נרגנת. היא לא מרוצה. מדברים על כסף. העסק שלך, אנחנו נוציא הרבה כסף על העסק שלך, היא אומרת. הוא מתגונן, … להמשיך לקרוא ←

בימים אלה אני מגלה את כוחו של הכעס. אמנם יש מן הסתם אפשרויות נוספות למצוא נחמה ופורקן. סקס מלהיב זאת אפשרות, למשל, אבל אפילו לי לא כל כך מתחשק עכשיו. מוזיקה יכולה בדרך כלל לקחת אותי למקומות אחרים, אבל כרגע ההשפעה העיקרית … להמשיך לקרוא ←

אולי הייתי צריכה להיזהר יותר. זה היה הערב הראשון שאחרי, סוף סוף שוב בבית, וכל מה שרציתי היה להתמסר לאיזה סרט שיעשה לי טוב. פתחתי בעייפות את ערימת הדיסקים ששלחה לי ט"ק הרחומה, וניגשתי היישר אל  "The Competition" , שראיתי לראשונה סמוך … להמשיך לקרוא ←