קטגוריה: שירה. לא שלי

לשיר באמבטיה

לשיעור הצרפתית הראשון באמבטיה, ביום שישי בצהריים, הגעתי באיחור של כחצי שעה. חשבתי, אם אני כבר נוסעת לדרום העיר, למה שלא אקפוץ גם לסדר את הסידור ההוא שאין לי מתי לסדר, ואז לא מצאתי חניה, והיה שם תור ארוך, ואיש אחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני, מסתכלת, ספרים, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים, עניינים לשוניים, פעם, שירה. לא שלי, תראו איזה יופי | עם התגים , , , , , | 5 תגובות

מיקי ומיקה (או: אנחנו יוצאים להופעה)

ביום שישי בשמונה וחצי בבוקר התמלאתי נחישות והחלטתי לעשות מעשה. עזבתי את האינטרנט, הרמתי את הטלפון והתקשרתי. כבר שעה שעֵרים, אמרתי לעצמי. והרי יש להם ילדים, וצימרים, זה אינטרס שלהם בכלל, אם הם מפרסמים הם מזמינים אותי להתקשר. בקיצור, הייתי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרהורים, מוזיקה, עניינים לשוניים, שירה. לא שלי | עם התגים , , , | 2 תגובות

כמה אתה מרוויח (ומה אתה עושה)

באנגלית, what do you make – זה "מה אתה עושה". אבל זה גם "כמה אתה מרוויח". ועל הכפילות הזאת מבוסס נאום של מורה שהוא גם תערובת של משורר וסטנדאפיסט, טיילור מאלי שמו, איש נדיר, שבכורי עמרי ערך לי היכרות אתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, עניינים לשוניים, שירה. לא שלי | עם התגים | 7 תגובות

כוכבים לאחותי

הגיע עכשיו במייל מאחותי: חודשים מחפשת דרך אל לבך מגששת, מבקשת, 'תחננת בלי בושה את זורקת הבטחות ואצה לדרכך ואני, כרגיל, מרגישה נטושה. חשבתי להזמין אותך אליי לדירה, להשמיע לך אלה פיג'רה, לפתות אותך בקסמיי אבל את תמיד בהופעה, חוג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, חרוזים. לאו דוווקא אדומים, מי אני מה אני, שירה. לא שלי | עם התגים | 2 תגובות

עַל גַּלְגַּלִּים / אַהֲרֹן אָמִיר

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, אֵינִי רוֹאֶה כָּל טַעַם אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, הַכֹּל אָבוּד מֵרֹאשׁ – מֵרֶגַע הוֹצִיאֵנוּ צִוְחַת-צִיּוּץ נוֹקֶבֶת מִפֶּה חֲסוּךְ-שִׁנַּיִם, קוֹלֵט חַמְצָן רִאשׁוֹן שֶׁל אֶרֶץ-הָאָדָם הַכֹּל הָיָה אָבוּד מֵרֶגַע שֶׁהִתְחַלְנוּ לִנְשֹׁם, לִינֹק, לִזְחֹל, לִצְחֹק, לִלְטֹש עֵינַיִם לִרְצוֹת, לִפְחֹד, לִנְטֹר, לִשְׂנֹא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה. לא שלי | עם התגים , | כתיבת תגובה

A very very short Haiku poem

גֶּשֶׁם (מאת ידידי המוכשר בועז ש'. שלח לי פעם במייל, בגשם הראשון, ומאז אני נזכרת בזה כל פעם שריח גשם בא באפי. למשל עכשיו)

פורסם בקטגוריה הרהורים, שירה. לא שלי | עם התגים | כתיבת תגובה

הנה הפוליטיקה שלי, ענוגת האיברים, שוכבת לפניי על המיטה

שיר של המשורר מהפוסט הקודם, אהרן שבתאי. שיר עדין להפליא בעיניי (באופן יחסי אליו וגם אבסולוטית) ומענג לחלוטין. והכי יפה שמי שגזר לי אותו מהעיתון, הוא אבא שלי, נ"י. לפני שנים. נדמה לי שזה הכי קרוב שקיבלתי ממנו בתור שיחה על הציפורים והדבורים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה. לא שלי | עם התגים , | תגובה אחת