-
הצטרפו ל 30 מנויים נוספים
עצה קוסמטית
אם עולה בדעתכם תגובה כלשהי - אל תהססו לכתוב אותה כאן, גם אם אנחנו לא מכירים. זה עושה טוב לעור הפנים.-
פוסטים אחרונים
העניינים שמעסיקים אותי
- א-קפלה
- אֵבֶל
- אבא שלי
- אדרנלין
- אהרן אמיר
- אהרן שבתאי
- אובמה
- אימא
- אימא שלי
- אינטימיות
- בובי מקפרין
- בית
- בלוגרים
- ג'אז
- גדעון
- דוד רובינגר
- דימויים
- דמשק
- דנה וייס
- הגשש החיוור
- הורות
- החברים של פיטר
- הייקו
- הקונצ'רטו ה-2 של רחמנינוב
- השכלה גבוהה
- התבגרות
- ויקראם סת'
- זוגיות
- חוט הלב
- חופש
- חוץ לארץ
- חורזת לי
- חיים סבתו
- חינוך
- חלומות
- חסן בק
- יונית לוי
- ילדים
- יצירתיות
- למברט הנדריקס ורוס
- לשון
- מבט פנימה
- מוזיקה
- מורה לפסנתר
- מחסום כתיבה
- מנהגים משפחתיים
- מפח נפש
- מציאות
- משקפיים
- מתבוננת מהצד
- מתכונים
- נורדאו
- סדר שיהיה פה
- ספרי ילדים
- ספרים
- ספרים לילדים
- עבודה
- עבודה עצמית / עבודה בעיניים
- עברית
- עוגה
- ענייני לשון
- פעם
- פרחים
- פריז
- צילום
- קורט אלינג
- קיץ
- קלינט איסטווד
- רהיטים
- רוח שטות
- רפלקס מותנה
- שירה עברית
- שפה
- תושייה
- תקשורת
קטגוריות
ארכיון
קטגוריה: פעם
חוט הלב / מקס נורדאו בארמון עתיק שעל שפת הים נתגוררה פעם מלכה צעירה ויפה, שהייתה עשירה ותקיפה מכל מלכה אחרת אשר על פני הימים והארצות. אניות גדולות היו לה, שהביאו לה מארבע כנפות הארץ אוצרות ומטמונים מכל המינים. וערים … להמשיך לקרוא
לשיר באמבטיה
לשיעור הצרפתית הראשון באמבטיה, ביום שישי בצהריים, הגעתי באיחור של כחצי שעה. חשבתי, אם אני כבר נוסעת לדרום העיר, למה שלא אקפוץ גם לסדר את הסידור ההוא שאין לי מתי לסדר, ואז לא מצאתי חניה, והיה שם תור ארוך, ואיש אחד … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני, מסתכלת, ספרים, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים, עניינים לשוניים, פעם, שירה. לא שלי, תראו איזה יופי
עם התגים האמבטיה ללימודי צרפתית, כיף, לימוד שפות, צרפתית, שיעורי צרפתית, שפות
5 תגובות
גלגולו של ניגון, או: All By Myself
היה צפוי לי ערב שקט. גררתי לסלון שתי גיגיות כביסה לקיפול וישבתי לצפות בתחרות רובינשטיין בערוץ הראשון. אתמול נפלתי על זה במקרה, היום זה כבר נראה לי אופציה מועדפת, שמתאים לחגוג בה את העובדה שהקלנו קצת את החרם על טלוויזיה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בבית החולים. הספירה לאחור התחילה, בית חם ומשפחה, מוזיקה, פעם
עם התגים אֵבֶל, אבא שלי, אימא, ארתור רובינשטיין, געגועים, הקונצ'רטו ה-2 של רחמנינוב, טיפול נמרץ, מוזיקה, פעם, פרחים, קלינט איסטווד, תחרות רובינשטיין
15 תגובות
סיבוב עם אימא
האגדה מספרת שהתמונה הזאת צולמה בידי דוד רובינגר ונועדה ללוות את התשבץ בהעולם הזה (אבל בסוף לא). אימא שלי, אבישג <מבלי לפגוע בזכויות וברגשות והכול באהבה רבה> הבוקר לקחנו את אימא שלי, בת 80 עוד מעט, לסיבוב. הזמנו אותה להצטרף … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, מסתכלת, פעם
עם התגים אימא, אימא שלי, דוד רובינגר, דנה וייס, השכלה גבוהה, חלומות, חסן בק, יונית לוי, מבט פנימה
25 תגובות
יוגורט אוכמניות
ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מסתכלת, עניינים לשוניים, פעם, תראו איזה יופי
עם התגים הורות, ילדים, מנהגים משפחתיים, פעם
3 תגובות
שערך המקורזל נערה
פעם חשבתי שאם רק יהיה לי שיער חלק הכול יהיה בסדר. בשנות השבעים, המוֹדה (מה שהיום קוראים אופנה) הייתה שיער חלק-מקלות. הבנות שנראו טוב גם אחרי יום שדה בצופים, הן היו השוות; שיער ארוך וחלק, זה היה אלמנטרי. ואני, אחרי … להמשיך לקרוא
כגודל הציפיות
העוזרת לא באה. גם כן זאת עם התירוצים שלה. המחזור שלה לא סדיר, אם לשפוט לפי כל הפעמים האחרונות שהודיעה לי בשבע בבוקר שלא תגיע בשמונה כי כואבת לה הבטן. בלית בררה שינסתי מותניי וניקיתי בעצמי, ואני מוכרחה לדווח שלהפתעתי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, פעם
עם התגים אינטימיות
3 תגובות
מה אספר לילד
התנאי שהציב לי הילד גיבור הפוסט הזה היה שייכלל בו סרטון שבו הוא יציג (אבל בלי לומר מילה!) את הספר החדש שהוא הכי אוהב, שודדי הים, ספר עשיר ומלא הפתעות, בהחלט רכישה מוצלחת, מה גם שהוא התחפש השנה לשודד ים בהשראת … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים, פעם
עם התגים ספרי ילדים, ספרים
כתיבת תגובה
אל תצחקי, מה את צוחקת
בטח שאני מכירה את סופי טאקר. היה לנו בבית תקליט, אני חושבת. בטח שהיה לנו פטפון. מה זאת אומרת, אצלנו בבית היה הטלפון הראשון ברחוב עלייה! זה היה אחרי שאחותי שׂרק'ה תפסה את הגנב. כן כן, את אבו-ג'ילדה, סיפרתי לך. … להמשיך לקרוא
בחדר המדרגות (רומן מפתח)
אחרי כמה פעמים נמאס לי להדליק את האור וּויתרתי. נשארתי עומדת, בחושך, גבי אל הקיר, על המישורת בין הדלת שלנו לדלת של השכנים, פניי אל גרם המדרגות. שרה'לה ישבה ליד הדלת, קצת מבולבלת, אבל קיבלה את הדין בצייתנות. מעבר לדלת … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, פעם
עם התגים מבט פנימה
2 תגובות