קטגוריה: פעם

חוט הלב / מכס נורדאו, מתוך אגדות למכסה*

חוט הלב / מקס נורדאו בארמון עתיק שעל שפת הים נתגוררה פעם מלכה צעירה ויפה, שהייתה עשירה ותקיפה מכל מלכה אחרת אשר על פני הימים והארצות. אניות גדולות היו לה, שהביאו לה מארבע כנפות הארץ אוצרות ומטמונים מכל המינים. וערים … להמשיך לקרוא

הערה | פורסם ב- מאת | עם התגים , , , , , , , , , | 17 תגובות

לשיר באמבטיה

לשיעור הצרפתית הראשון באמבטיה, ביום שישי בצהריים, הגעתי באיחור של כחצי שעה. חשבתי, אם אני כבר נוסעת לדרום העיר, למה שלא אקפוץ גם לסדר את הסידור ההוא שאין לי מתי לסדר, ואז לא מצאתי חניה, והיה שם תור ארוך, ואיש אחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני, מסתכלת, ספרים, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים, עניינים לשוניים, פעם, שירה. לא שלי, תראו איזה יופי | עם התגים , , , , , | 5 תגובות

גלגולו של ניגון, או: All By Myself

היה צפוי לי ערב שקט. גררתי לסלון שתי גיגיות כביסה לקיפול וישבתי לצפות בתחרות רובינשטיין בערוץ הראשון. אתמול נפלתי על זה במקרה, היום זה כבר נראה לי אופציה מועדפת, שמתאים לחגוג בה את העובדה שהקלנו קצת את החרם על טלוויזיה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בבית החולים. הספירה לאחור התחילה, בית חם ומשפחה, מוזיקה, פעם | עם התגים , , , , , , , , , , , | 15 תגובות

סיבוב עם אימא

האגדה מספרת שהתמונה הזאת צולמה בידי דוד רובינגר ונועדה ללוות את התשבץ בהעולם הזה (אבל בסוף לא). אימא שלי, אבישג <מבלי לפגוע בזכויות וברגשות והכול באהבה רבה> הבוקר לקחנו את אימא שלי, בת 80 עוד מעט, לסיבוב. הזמנו אותה להצטרף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, מסתכלת, פעם | עם התגים , , , , , , , , | 25 תגובות

יוגורט אוכמניות

ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מסתכלת, עניינים לשוניים, פעם, תראו איזה יופי | עם התגים , , , | 3 תגובות

שערך המקורזל נערה

פעם חשבתי שאם רק יהיה לי שיער חלק הכול יהיה בסדר. בשנות השבעים, המוֹדה (מה שהיום קוראים אופנה) הייתה שיער חלק-מקלות. הבנות שנראו טוב גם אחרי יום שדה בצופים, הן היו השוות; שיער ארוך וחלק, זה היה אלמנטרי. ואני, אחרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרהורים, מי אני מה אני, פעם | עם התגים , | 3 תגובות

כגודל הציפיות

העוזרת לא באה. גם כן זאת עם התירוצים שלה. המחזור שלה לא סדיר, אם לשפוט לפי כל הפעמים האחרונות שהודיעה לי בשבע בבוקר שלא תגיע בשמונה כי כואבת לה הבטן. בלית בררה שינסתי מותניי וניקיתי בעצמי, ואני מוכרחה לדווח שלהפתעתי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, פעם | עם התגים | 3 תגובות

מה אספר לילד

התנאי שהציב לי הילד גיבור הפוסט הזה היה שייכלל בו סרטון שבו הוא יציג (אבל בלי לומר מילה!) את הספר החדש שהוא הכי אוהב, שודדי הים, ספר עשיר ומלא הפתעות, בהחלט רכישה מוצלחת, מה גם שהוא התחפש השנה לשודד ים בהשראת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים, פעם | עם התגים , | כתיבת תגובה

אל תצחקי, מה את צוחקת

בטח שאני מכירה את סופי טאקר. היה לנו בבית תקליט, אני חושבת. בטח שהיה לנו פטפון. מה זאת אומרת, אצלנו בבית היה הטלפון הראשון ברחוב עלייה! זה היה אחרי שאחותי שׂרק'ה תפסה את הגנב. כן כן, את אבו-ג'ילדה, סיפרתי לך. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני, פעם | עם התגים , | תגובה אחת

בחדר המדרגות (רומן מפתח)

אחרי כמה פעמים נמאס לי להדליק את האור וּויתרתי. נשארתי עומדת, בחושך, גבי אל הקיר, על המישורת בין הדלת שלנו לדלת של השכנים, פניי אל גרם המדרגות. שרה'לה ישבה ליד הדלת, קצת מבולבלת, אבל קיבלה את הדין בצייתנות. מעבר לדלת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, פעם | עם התגים | 2 תגובות