-
הצטרפו ל 30 מנויים נוספים
עצה קוסמטית
אם עולה בדעתכם תגובה כלשהי - אל תהססו לכתוב אותה כאן, גם אם אנחנו לא מכירים. זה עושה טוב לעור הפנים.-
פוסטים אחרונים
העניינים שמעסיקים אותי
- א-קפלה
- אֵבֶל
- אבא שלי
- אדרנלין
- אהרן אמיר
- אהרן שבתאי
- אובמה
- אימא
- אימא שלי
- אינטימיות
- בובי מקפרין
- בית
- בלוגרים
- ג'אז
- גדעון
- דוד רובינגר
- דימויים
- דמשק
- דנה וייס
- הגשש החיוור
- הורות
- החברים של פיטר
- הייקו
- הקונצ'רטו ה-2 של רחמנינוב
- השכלה גבוהה
- התבגרות
- ויקראם סת'
- זוגיות
- חוט הלב
- חופש
- חוץ לארץ
- חורזת לי
- חיים סבתו
- חינוך
- חלומות
- חסן בק
- יונית לוי
- ילדים
- יצירתיות
- למברט הנדריקס ורוס
- לשון
- מבט פנימה
- מוזיקה
- מורה לפסנתר
- מחסום כתיבה
- מנהגים משפחתיים
- מפח נפש
- מציאות
- משקפיים
- מתבוננת מהצד
- מתכונים
- נורדאו
- סדר שיהיה פה
- ספרי ילדים
- ספרים
- ספרים לילדים
- עבודה
- עבודה עצמית / עבודה בעיניים
- עברית
- עוגה
- ענייני לשון
- פעם
- פרחים
- פריז
- צילום
- קורט אלינג
- קיץ
- קלינט איסטווד
- רהיטים
- רוח שטות
- רפלקס מותנה
- שירה עברית
- שפה
- תושייה
- תקשורת
קטגוריות
ארכיון
קטגוריה: סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים
על "אהבה" (Amour)
"את רואה, תראי". ככה הייתה אומרת המורה האהובה שלי לפסנתר באקדמיה ומדגימה לי איך צריך לנגן. המוזיקה עלתה מנגינתה על כל הדקויות והעושר והיופי והקסם, אף על פי שניגנה בשתיים-שלוש אצבעות בלבד: שתי הידיים שלה היו מעוותות תמידית, נפוחות ונוקשות, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מוזיקה, מסתכלת, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים
עם התגים Amour, אֵבֶל, אהבה, אינטימיות, זוגיות, מוזיקה, מורה לפסנתר, מיכאל האנקה, מנהגים משפחתיים, מציאות, סרט
13 תגובות
לשיר באמבטיה
לשיעור הצרפתית הראשון באמבטיה, ביום שישי בצהריים, הגעתי באיחור של כחצי שעה. חשבתי, אם אני כבר נוסעת לדרום העיר, למה שלא אקפוץ גם לסדר את הסידור ההוא שאין לי מתי לסדר, ואז לא מצאתי חניה, והיה שם תור ארוך, ואיש אחד … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני, מסתכלת, ספרים, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים, עניינים לשוניים, פעם, שירה. לא שלי, תראו איזה יופי
עם התגים האמבטיה ללימודי צרפתית, כיף, לימוד שפות, צרפתית, שיעורי צרפתית, שפות
5 תגובות
מיוזיקל ליום הכיפורים
".You know what death with dignity is, man? You don't drool" הסרט האלמותי "All That Jazz" מסתיים בקטע ארוך, "HospitalHallucinations", שכולל, מלבד השיר הרלוונטי לימינו הנוראים "Who's Sorry Now", עוד כמה קטעים קלאסיים. רוי שיידר כאן בתפקיד הבמאי ג'ו … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מוזיקה, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים
עם התגים All That Jazz, ג'אז, יצירתיות, מבט פנימה, מוזיקה, מיוזיקל, מנהגים משפחתיים, קובלר-רוס, רוי שיידר
כתיבת תגובה