קטגוריה: ספרים

חוט הלב / מכס נורדאו, מתוך אגדות למכסה*

חוט הלב / מקס נורדאו בארמון עתיק שעל שפת הים נתגוררה פעם מלכה צעירה ויפה, שהייתה עשירה ותקיפה מכל מלכה אחרת אשר על פני הימים והארצות. אניות גדולות היו לה, שהביאו לה מארבע כנפות הארץ אוצרות ומטמונים מכל המינים. וערים … להמשיך לקרוא

הערה | פורסם ב- מאת | עם התגים , , , , , , , , , | 17 תגובות

לשיר באמבטיה

לשיעור הצרפתית הראשון באמבטיה, ביום שישי בצהריים, הגעתי באיחור של כחצי שעה. חשבתי, אם אני כבר נוסעת לדרום העיר, למה שלא אקפוץ גם לסדר את הסידור ההוא שאין לי מתי לסדר, ואז לא מצאתי חניה, והיה שם תור ארוך, ואיש אחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מוזיקה, מי אני מה אני, מסתכלת, ספרים, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים, עניינים לשוניים, פעם, שירה. לא שלי, תראו איזה יופי | עם התגים , , , , , | 5 תגובות

נכון שאני נואמת בחסד, אמרתי הבוקר למטפל שלנו

אותי לפחות שכנעתי. עכשיו צריך רק לחכות שגם הצד השני ישתכנע, והוא – יש לו נאומים משלו. אבל הרגשתי טוב. בינתיים אותו צד שני נזכר שלא לקח את הקונצרטה הבוקר ולכן הוא רעב, אז נסענו לנווה צדק, ואחרי שעשינו וי על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

החרוז, סוג של סוּדוֹקוּ

חשיפת בכורה: קטעים מתוך חליפת מכתבים אקטואלית ומחורזת (הצד שלי בלבד). פה ושם צנזרתי דברים שאינם לפרסום. וחבל שאתם לא יכולים לקרוא גם את הצד השני (כל חרוז – פיגוז), אבל זה מה יש, בינתיים. … ושוב אני נפעמת: איך כל פעם מחדש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, חרוזים. לאו דוווקא אדומים, ספרים | עם התגים , , | 2 תגובות

מה אספר לילד

התנאי שהציב לי הילד גיבור הפוסט הזה היה שייכלל בו סרטון שבו הוא יציג (אבל בלי לומר מילה!) את הספר החדש שהוא הכי אוהב, שודדי הים, ספר עשיר ומלא הפתעות, בהחלט רכישה מוצלחת, מה גם שהוא התחפש השנה לשודד ים בהשראת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים, פעם | עם התגים , | כתיבת תגובה

בנחישות וברגישות – התנתקנו

ערב. הילד מוסתר כולו מאחורי קלסר צבעוני המאגד גיליונות "עיניים" ישנים, של אחיו ואחותו, מלפני עשר שנים ויותר. "יו, איך ציירו את פַּנְד אחרת בהתחלה!" נשמע קולו, עמום. האיש קם מהמחשב ומצטרף אלינו. כל שש המנורות במטבח תוקנו השבוע ושוב השולחן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, ספרים | עם התגים , | תגובה אחת

טוב, תיהנו ממנו גם אתם. על "חיי שניים" של ויקראם סת

עד עכשיו זה היה סוד, נכס חשאי, משותף רק ליודעי ח"ן. מאהבתי את הסופר המופלא הזה, בעקבות "שידוך הולם", "מוזיקה שקולה" ו"The Golden Gate", מיהרתי לרכוש את החדש, "Two Lives", מיד כשהגיע לחנויות, לפני כמעט שנתיים. זה ספר עב-כרס, בכריכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

קשיַי בהתמודדות עם ביקורת

אמש, בשתיים בלילה, גמרתי את "Extremely Loud & Incredibly Close" של ג'ונתן ספרן פויר ("קרוב להפליא ורועש להחריד"). קראתי את הספר הזה בשקיקה, בתחושה של חוויה חד-פעמית, בהתפעמות, לעתים בגרון חנוק; לא מתאים לומר שלא יכולתי להניח אותו מהיד, כמו שמקובל לתאר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, ספרים | עם התגים , , | כתיבת תגובה