קטגוריה: מי אני מה אני

לשיעור הצרפתית הראשון באמבטיה, ביום שישי בצהריים, הגעתי באיחור של כחצי שעה. חשבתי, אם אני כבר נוסעת לדרום העיר, למה שלא אקפוץ גם לסדר את הסידור ההוא שאין לי מתי לסדר, ואז לא מצאתי חניה, והיה שם תור ארוך, ואיש אחד … להמשיך לקרוא ←

שמע, אני אומרת לו, נדמה לי שהיית קצת פזור דעת כשהשמעתי לך קודם את שמונה התיבות המשופצות מהעיבוד החדש שכתבתי לווקאל, אז בוא תקשיב שוב. הוא מקשיב, ואחר כך מעיר כמה הערות נכונות. פה אולי הבס לא מתאים, אה, לא, … להמשיך לקרוא ←

דלת סגורה מעוררת בי חשש. כשאפתח אותה, האם אגלה שוב שהרצפה זרועה כולה רסיסי זכוכית? טלפון באמצע הלילה. תמיד שנייה של פחד עד שמתברר שאוי, לא שמו לב מה השעה, סליחה. נשימה נחטפת, אנחה, קול השתנקות מגיע אליי מהחדר השני … להמשיך לקרוא ←

היום הלך לי טוב. כאילו מישהו ידע שאני באה והכין לי במיוחד את הנסיבות שהולמות אותי. הלך לי טוב, למרות שבעצם כבד ולא פשוט; אבל בדואר היה ריק, והמשא ומתן עם הפקידה עבר בשלום, ללא מעקשים. שמתי לב שהרדיו שצורח … להמשיך לקרוא ←

מוקדש לפריזאית האולטימטיבית, כנרת רוזנבלום, שחיזקה את ידיי ותיקנה את מבטאי. פריז, יום ראשון, 20 בדצמבר, שבע בבוקר. חושך מוחלט. קור כלבים. בעלת הבית תפתח לנו רק בשמונה. על הכול חשבתי, רק לא על זה. עשיתי כל שביכולתי מהארץ כדי … להמשיך לקרוא ←

כף רגל יחפה של רקדנית קלאסית, הקשת הגבוהה והאצבעות הגמישות, שמעידות על שעות של אימונים. קריין רדיו מהגוורדייה הישנה שמדבר שלא בתפקיד. איך הקול העמוק שלו מהדהד והדיבור הרהוט שלו מרשים. אף על פי שהוא מדבר ברי"ש גרונית, יומיומית, בכל זאת חרותה … להמשיך לקרוא ←

אבל כשהאוויר יוצא ממני, לא בבת אחת הוא יוצא גם לא מיד מרגישים הנקב צר כל כך, שלא שומעים את ה-ססססס הנחשי אבל הכיוון פתאום ברור, בלתי הפיך, ואני קטנה והולכת, מידלדלת, נידפת, עוד פעם פעמיים מנסה לשחזר את תחושת … להמשיך לקרוא ←

אותי לפחות שכנעתי. עכשיו צריך רק לחכות שגם הצד השני ישתכנע, והוא – יש לו נאומים משלו. אבל הרגשתי טוב. בינתיים אותו צד שני נזכר שלא לקח את הקונצרטה הבוקר ולכן הוא רעב, אז נסענו לנווה צדק, ואחרי שעשינו וי על … להמשיך לקרוא ←

…חלפו ימים ובא הסתיו, ומבעד לקפלי גלימת הפְלִיס החמימה שלו חמקו ובאו, מְצַוּוֹת ברכה, תמורות הזמן. מבט במראה המגדילה העלה שני שינויים בולטים בתמונת דיוקני, פעורת עיניים וחיוורת קצת: ראשית – כמה משמח – אני מציינת לעצמי בגאווה שהצלחתי לגדל … להמשיך לקרוא ←

Kurt Elling, קטע מתוך Goodbye Pork Pie Hat הרוח החמה, היבֵשה, ריח הים, אורות הבמה הרחוקה, והמוזיקה מסביב, אוף, המוזיקה הזאת – לרגע הזה התפללתי, והרגע הזה מחפה עד עכשיו על עליבות התחנה המרכזית ועל החום המכביד, הנורא ועל זה שיש … להמשיך לקרוא ←