קטגוריה: בית חם ומשפחה

בחדר המדרגות (רומן מפתח)

אחרי כמה פעמים נמאס לי להדליק את האור וּויתרתי. נשארתי עומדת, בחושך, גבי אל הקיר, על המישורת בין הדלת שלנו לדלת של השכנים, פניי אל גרם המדרגות. שרה'לה ישבה ליד הדלת, קצת מבולבלת, אבל קיבלה את הדין בצייתנות. מעבר לדלת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, פעם | עם התגים | 2 תגובות

תעודת שנת ישרים

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות | עם התגים , , | כתיבת תגובה

אשתה את הכוס הזאת

אין טעם להתכחש לזה: יש בי געגועים לילדותי. השבוע נתקלתי בפסקה שריגשה אותי, מתוך ספרו של חיים סבּתוֹ "כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר": "…ובסעודות מצווה כאלה של אנשי ארם צובא נוהג הבְּרֶנְדִיזִי. ומהו הברנדיזי? אחר שהמסובים אכלו ושתו, והיטיבו לבם בדברי תורה ובמשלי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, חרוזים. לאו דוווקא אדומים, פעם | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

מה עשינו כשהתברר שאין נרות חנוכה בבית, ואיך גדעון הציל את המצב

נר ראשון היינו מוזמנים, נר שני היינו חולים, וככה יצא שהערב, כשהוצאנו את החנוכייה ופתחנו את הארון התחתון איפה ששמורה קופסת הנרות הכמעט מלאה מהשנה שעברה, התברר לנו שעכבר הבית הרחיב את קשת הטעמים שלו (הוא בדרך כלל הולך על חומרי ניקוי), והותיר שם רק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, בית חם ומשפחה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בנחישות וברגישות – התנתקנו

ערב. הילד מוסתר כולו מאחורי קלסר צבעוני המאגד גיליונות "עיניים" ישנים, של אחיו ואחותו, מלפני עשר שנים ויותר. "יו, איך ציירו את פַּנְד אחרת בהתחלה!" נשמע קולו, עמום. האיש קם מהמחשב ומצטרף אלינו. כל שש המנורות במטבח תוקנו השבוע ושוב השולחן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, ספרים | עם התגים , | תגובה אחת

במקום שיר ערש

פָּנֶיה בחלון המכונית, ורדרדה, עגלולית, מחייכת, קצת נבוכה (היו שם עוד אנשים. ואולי מעוד סיבות?). דקה קצרה אִתה, ושוב בלעדיה. גבו מבצבץ מבין הסדינים הסתורים, עקבות הסערה בחדר. בסוף קיבל את המתנה שחיכה לה, אבל מהשיחה שלא נענתה על הצג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הרהורים | עם התגים | כתיבת תגובה

חוט הלב

מכס נורדאו מספר ב"חוט הלב" (מתוך "סיפורים למכסה") על מלכה חשוכת ילדים, שהפיה הטובה מסדרת לה תינוקת, חסידה והכול, ובגלל שזה "היריון יקר", היא מחברת בין הלבבות של האם והבת בחוט זהב דקיק וחזק, שאי אפשר לראות בעין בלתי, הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הרהורים | עם התגים , , , | 3 תגובות

מיניאטורת חופש

אני מחורדנת על הכיסא נוח, זה שלא נשבר, מול הכנרת הפרושה לפניי כחולה כחלום, חוגגת את ההיעדר – היעדר המחויבויות, היעדר הבלגנים, היעדר צלצולי הטלפון, היעדר הצפיפות בחוף, היעדר ה"אמ-צצצ-אמ-צצצ" מרמקולים שאיתרע מזלנו להימצא בִּטווחם. שקט, רחש הגלים, השמש המלטפת, כל קלישאה תבוא פה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הרהורים | עם התגים | כתיבת תגובה

מכשפה על מטאטא

לפעמים, כששמים לי מטאטא ביד, אני נהיית מכשפה. זה די טבעי, אם חושבים על זה. ובגלל שאני מטבעי נשמה זכה, טלה רך, חסידת אומות העולם – זה לא מתבטא חס ושלום בצעקות או סקנדלים קולניים או מה. זה מתבטא בקיטורים. תראו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית חם ומשפחה, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני | עם התגים , , | 8 תגובות