אבל כשהאוויר יוצא ממני

אבל כשהאוויר יוצא ממני, לא בבת אחת הוא יוצא

גם לא מיד מרגישים

הנקב צר כל כך, שלא שומעים את ה-ססססס הנחשי

אבל הכיוון פתאום ברור, בלתי הפיך,

ואני קטנה והולכת, מידלדלת,

נידפת,

עוד פעם פעמיים מנסה לשחזר את תחושת המעוף ולשווא.

מקרטעת על הרצפה, דבלולי אבק מרפדים את דרכי האחרונה

עד הפינה

שם אני עוצרת, מרוקנת ובזויה

ועם צ'ופצ'יק מגוחך בקצה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים, מי אני מה אני, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אבל כשהאוויר יוצא ממני

  1. רוני הגיב:

    איזה דיוק, אורלי. בול.

  2. אמנון הגיב:

    לא כברוש/יהודה עמיחי

    לא כברוש.
    לא בבת אחת, לא כולי,
    אלא כדשא, באלפי יציאות זהירות-ירוקות,
    להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק
    ואחד מחפש.

    לא כגבר יחיד,
    כבן קיש, שמצאוהו רבים
    ועשו אותו למלך.
    אלא כגשם בהרבה מקומות
    מעננים רבים, להתחלחל, להיות שתוי
    פיות רבים להיות נשום.
    כאוויר בשנה ומפוזר כפריחה באביב.

    לא הצלצול החד, המעורר
    בשער רופא התורן,
    אלא בדפיקות, בהרבה אנשבים
    בכניסות צדדיות, בהרבה דפיקות לב.

    ואחר כך היציאה השקטה, כעשן
    בלי תרועה, שר מתפטר,
    ילדים עייפים ממשחק,
    אבן בגלגולים האחרונים
    לאחר המורד התלול, במקום שמתחיל
    מישור הוויתור הגדול, אשר ממנו,
    כתפילות המתקבלות,
    עולה אבק בהרבה ריבוא גרגרים.

  3. תודה, רוני ואמנון. העמיחי יפה ונוגע, אמנוֹם. והקשר? הבית האחרון?

  4. חיפשתי את השיר, היו לי תהיות פיסוק וניקוד, ומצאתי שהרשת מלאה אותה גרסה שהדבקת פה, ויש גרסה אחרת, מנוקדת, אבל מנוקדת בשגיאות (דפיקוּת לב, למשל).

    ואז עלתה על דעתי האפשרות האנלוגית ומצאתי את השיר בספר על המדף, פה לידי :-). אני מעתיקה את הגרסה המנוקדת מהרשת ומתקנת כמיטב יכולתי, כדי לשבור את המעגל. שתהיה גם גרסה נכונה באינטרנט:

    לֹא כַּבְּרוֹשׁ / יהודה עמיחי

    לֹא כַּבְּרוֹשׁ,
    לֹא בְּבַת אַחָת, לֹא כֻּלִּי,
    אֶלָּא כַּדֶּשֶׁא, בְּאַלְפֵי יְצִיאוֹת זְהִירוֹת-יְרֻקּוֹת,
    לִהְיוֹת מֻסְתָּר כְּהַרְבֵּה יְלָדִים בַּמִּשְׂחָק
    וְאֶחָד מְחַפֵּשׂ.

    וְלֹא כַּגֶּבֶר הַיָּחִיד,
    כְּבֶן-קִישׁ, שֶׁמְּצָאוּהוּ רַבִּים
    וְעָשׂוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ.
    אֶלָּא כַּגֶּשֶׁם בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת
    מֵעֲנָנִים רַבִּים, לְהִתְחַלְחֵל, לִהְיוֹת שְׁתוּי
    פִּיּוֹת רַבִּים, לִהְיוֹת נָשׁוּם
    כָּאֲוִיר בַּשָּׁנָה וּמְפֻזָּר כִּפְרִיחָה בָּאָבִיב.

    לֹא הַצִּלְצוּל הַחַד, הַמְּעוֹרֵר
    בְּשַּׁעַר הָרוֹפֵא הַתּוֹרָן,
    אֶלָּא בִּדְפִיקוֹת, בְּהַרְבֶּה אֶשְׁנַבִּים
    בִּכְנִיסוֹת צְדָדִיּוֹת, בְּהַרְבֶּה דְּפִיקוֹת לֵב.

    וְאַחַר-כָּךְ הַיְּצִיאָה הַשְּׁקֵטָה, כֶּעָשָׁן
    בְּלִי תְּרוּעָה, שַׂר מִתְפַּטֵּר,
    יְלָדִים עֲיֵפִים מִמִּשְׂחָק,
    אֶבֶן בַּגִּלְגּוּלִים הָאַחֲרוֹנִים
    לְאַחַר הַמּוֹרָד הַתָּלוּל, בַּמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל
    מִישׁוֹר הַוִּתּוּר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ,
    כַּתְּפִלּוֹת הַמִּתְקַבְּלוֹת,
    עוֹלֶה אָבָק בְּהַרְבֵּה רִבּוֹא גַּרְגִּירִים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s