תשׂואות ראשונות

…חלפו ימים ובא הסתיו, ומבעד לקפלי גלימת הפְלִיס החמימה שלו חמקו ובאו, מְצַוּוֹת ברכה, תמורות הזמן. מבט במראה המגדילה העלה שני שינויים בולטים בתמונת דיוקני, פעורת עיניים וחיוורת קצת: ראשית – כמה משמח – אני מציינת לעצמי בגאווה שהצלחתי לגדל את הגבה השמאלית. אל יהיה הדבר קל בעיניכם. זו משימה שדרשה תעצומות נפש נדירות.

ושנית – ומשמח באותה מידה, למרבה הפלא – אני מציינת לעצמי בגאווה שצמחו לי על ראשי שתי שערות לבנות. נחמדות כאלה. מסתלסלות להן בחן מעבר לפסוקת. נעים לי להסתכל בהן, ואני כבר מדמיינת איך מיטַפּח לי צדע שמאלי כסוף וּשְׂבַע-ימים. ועוד אני מציינת לעצמי בגאווה, שהרווחתי אותן ביושר.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, מי אני מה אני, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s