מיוזיקל ליום הכיפורים

".You know what death with dignity is, man? You don't drool"

 

הסרט האלמותי "All That Jazz" מסתיים בקטע ארוך, "HospitalHallucinations", שכולל, מלבד השיר הרלוונטי לימינו הנוראים "Who's Sorry Now", עוד כמה קטעים קלאסיים. רוי שיידר כאן בתפקיד הבמאי ג'ו גדעון, על ערש דוויי לאחר חיים של הוללות פרועה, רואה את גרושתו, אהובתו ובתו מפרטות לפניו את חטאיו בשירים בסגנון מחזמר בברודוויי. הגרושה לא מעוררת תיאבון כל כך, לא אכפת לי שתדלגו עליה, אבל אל תחמיצו את המאהבת, אן ריינקינג שמה, איילה קלה שחורת עין, שכל תנועה שלה – ברבור, כל עפעוף – מערוף, וכל סילואטה (בייחוד כשיש לה צילינדר מנצנץ על הראש) – פוסטר. אין מובהק מהקטע הזה לחשבון נפש והכאה על חטא, גם כי זה מיוזיקל ראוי שאני נורא אוהבת, גם כי יש בו קטע נפלא מתוך המערכון שהגיבור מביים על שלבי ההתמודדות עם המוות, "Anger Denial Bargaining Depression Acceptance", וגם כי מיטת הטיפול-נמרץ, כולל צינור ההנשמה הארור, סחטו ממני הבוקר את מנת הדמעות היומית, שלא לדבר על המשפט בשיר האחרון, "You can't leave this poor little kid without a father!".

אי אפשר לדבר על הסרט הזה בלי להביא גם את מתנת השיר והריקוד שמציגות הבת והמאהבת לג'ו בסלון ביתו, הדבר הכי חינני בעולם:

בשבילי, אם לא היה ברור עד כה, זה הסרט האולטימטיבי ליום הכיפורים. יש לי אותו, פעם קניתי, אפילו לא אצטרך להוסיף את חטא ההורדה על פשעיי הרבים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, סרטים. בעיקר מיוזיקלס ישנים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s