רק חלום

חלמתי

שיש לי תינוק חדש. ואני עסוקה בו ונהנית ממנו וגם מסדרת את הבית, אולי אחרי שיפוץ, ודווקא די ביעילות, והמון אנשים מסביב, ופתאום אני נזכרת שהמון זמן הוא לא אכל, מפליא, הוא דווקא רגוע (וגם הייתה שם התלבטות פתאום, אם הוא בן או בת, אם הוא בן מה פתאום הלבשתי אותו בוורוד); ואני ניגשת להכין לו בקבוק (רק כשהתעוררתי נזכרתי שאת כל התינוקות דווקא הינקתי המון זמן) ופוגשת שוב את הקטע המוכר לי כל כך, המביש, שלא הכנתי מראש מים רתוחים, ועכשיו לכי תרתיחי מים ותחכי שיתקררו כשהתינוק צורח מרעב – אבל זה לא צורח דווקא, מעניין, הוא רדום כזה – וכמה אני לא בסדר, ואולי אפשר להחליק אותה ולהשתמש בכל זאת במים רגילים או במים ישנים וזה לא יהיה נורא, לא מה פתאום, אסור.

ויש המון חפצים שמביאים לי שצריך להיפטר מהם, מין מערכת ישיבה ירוקה מבורזלת כזאת, לא מרופדת, כמו מתקן בגן השעשועים, במין מרפסת שלא דומה בכלל לבית שלי, ואני מחלקת את הדברים האלה לאורחים ורוצה שכבר יילכו, למה לא נותנים לי לבלות את הרגעים היקרים האלה בקרב משפחתי בלבד.

ועמרי ואחיו – ככה זה מופיע בחלום – חוזרים משהייה בדרום אצל קרובים, וקודם או אחר כך מגיעה דודה עם חבילות שנשלחו אחריהם, צעצועי חרוזים מושחלים על תילים מפותלים, שפעם היו משאת נפשי, ועכשיו הם פיסות חפצים גדולות כאלה שצריך למצוא להן מקום, ואני גם מרגישה קצת אי נוחות כלפי הדודה שנאלצה לסחוב את המטען הכבד הזה ולמה הילדים לא חשבו לחסוך את זה ממנה, שוב אני לא בסדר כי לא חינכתי אותם טוב.

ואז מקרינים סרטון ביתי, שבו ההורים של י' – אנשים מבוגרים, בגיל הוריי בערך – שוחים בבריכה, או אולי זה מין נהר, ואבא של י', שאני יודעת שהחלים ממחלה או תאונה קשה, שוחה קדימה, לפני האם, ופתאום נסחף במהירות שמאלה, אל שפת הבריכה, ונתקל בה בעוצמה רבה, ו – לא ייאמן, אני לא טועה, זה באמת מה שהעיניים רואות – כפות הרגליים שלו מעל הכתפיים, כמו מין נערת גומי כזאת, והראש קפוא, שקוע בין הכתפיים, וברור שקרה אסון גדול, ומישהו אומר שהוא נתקל בעץ, ואני מנסה להבין ומסיקה שהיה גזע כרות בנתיב המרכזי של הזרם והוא נתקל בו והוסט הצדה.

מתישהו כל הילדים, לאו דווקא שלי, דמויות קטנות ושמנמנות, מתחילים להחליק כלפי מטה, הרצפה היא מין מדרון כזה, ואני, שמזדרזת להציל אותם, עוד מספיקה להתחכם ולומר, פככך, הרצפה אצלי עקומה.



ואחרי כל זה עוד אמרתי לגדעון בבוקר שחבל שהקטע עם התינוק היה רק חלום.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה לא מתחייבת, מי אני מה אני, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s