אחים, העיירה ציורית*

אני שמחה שלקחתי אִתי מצלמה לנסיעה.

נזירה בבית הנתיבות

שבע וחצי בבוקר בנמל התעופה

פאנקיסטית

זותי רצתה כסף כדי שאצלם אותה, אבל אחר כך התרצתה וחייכה. ביד היא אוחזת כוס פח לקיבוץ מטבעות. חשבתי על אימא שלה.

חצר הפנסיון בברלין

החצר הפנימית של הפנסיון שגרנו בו בברלין

דרורים

דרורים נטולי עכבות בבית קפה מול האנדרטה לשואה. לי, לעומת זאת, רעדה היד

בירה וג'אז

במועדון ג'אז בברלין

מדהימים היערות שלהם

עוד ועוד יערות יפהפיים בדרך. סוף סוף הבנתי איך אפשר ללכת לאיבוד ביער

ירוק צהוב

עשוי מחומרים טבעיים, ללא צבע מאכל

סבא

סביון תוצרת חוץ

סמואל

סמואל, בן שבעה חודשים. ישב לידי בשקט מוחלט כל הקונצרט

בלונדינים 2 בלונדינים 3

הנה, היא תפסה שאני מצלמת אותה. ועכשיו היא נכנסת לפוזה ומתמסרת:

בלונדינית 10

לפני הזריחה, מהמושב האחורי בוואן, ביום האחרון

זריחה בתנועה

[*הכותרת באדיבות ידידי רב הזכויות בועז ("גֶּשֶׁם") ש']

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוהבת לצלם, הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, הרהורים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אחים, העיירה ציורית*

  1. גנגי הגיב:

    צילמת את סמואל התינוק עם פלאש? יש לו נקודה אדומה בעין שמעידה שכנראה כן. אסור לצלם תינוקות ופעוטות עם פלאש. זה הורס להם את העיניים. מסוכן מאוד.

    הסבא הסביוני זה סבא של סמואל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s