אל תצחקי, מה את צוחקת

בטח שאני מכירה את סופי טאקר.

היה לנו בבית תקליט, אני חושבת.

בטח שהיה לנו פטפון.

מה זאת אומרת, אצלנו בבית היה הטלפון הראשון ברחוב עלייה! זה היה אחרי שאחותי שׂרק'ה תפסה את הגנב. כן כן, את אבו-ג'ילדה, סיפרתי לך.

לא יודעת למה דווקא לנו. אולי בגלל אחי יעקב, אולי כי אבא שלי עבד במגן דוד אדום.

היה לנו פטפון, והיה לנו טלפון. ומה עוד היה לנו? ואנצן.

והיה גם דוקטור רוטשטיין ממול, שלא הייתה לו עבודה, וכשסוף סוף קראו לו גם אז לא היה הולך, כי היה משחק פסיאנס.

זה קשור, מה זאת אומרת מה זה קשור. אני לא מבינה מה את צוחקת. בגלל הטלפון, שהיו שולחים אותנו להודיע הודעות לאנשים ברחוב, שלזאת נולד ילד, ולזאת הסבתא מתה. כי לנו היה טלפון. למה, אני לא יודעת, אולי אנשים לא רצו שיהיה להם טלפון אז. זה לא היה כל כך מקובל. וגם רדיו היה לנו.

אל תצחקי, רק חול וחול, ברחוב עלייה באמת היה חול, לאנשים הייתה טרכומה בעיניים.

שתדעי שזה עשה לי צמרמורת, הקישור ששלחת לי, עם סופי טאקר. נזכרתי באימא שלי. רק לא הבנתי איך קפצה לי המוזיקה של מאהלר פתאום, מה זה קשור. בטח לחצתי על משהו.