עַל גַּלְגַּלִּים / אַהֲרֹן אָמִיר

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, אֵינִי רוֹאֶה כָּל טַעַם

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, הַכֹּל אָבוּד מֵרֹאשׁ –

מֵרֶגַע הוֹצִיאֵנוּ צִוְחַת-צִיּוּץ נוֹקֶבֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ-שִׁנַּיִם, קוֹלֵט חַמְצָן רִאשׁוֹן

שֶׁל אֶרֶץ-הָאָדָם

הַכֹּל הָיָה אָבוּד מֵרֶגַע שֶׁהִתְחַלְנוּ

לִנְשֹׁם, לִינֹק, לִזְחֹל, לִצְחֹק, לִלְטֹש עֵינַיִם

לִרְצוֹת, לִפְחֹד, לִנְטֹר, לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב –

הַכֹּל הָיָה קָנוּי, הַכֹּל הָיָה מָכוּר, וְהַכַּרְטִיס

הָיָה "הָלוֹךְ" בִּלְבַד

אִם אוֹתִי תִּשְׁאַל, אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה

שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ כָּךְ לְהִשְׁתַּקְשֵׁק קָדִימָה,

וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים פֹּה וְלָמָּה נִתְמַהֲמֵהַּ –

אִישׁ-אִישׁ וּצְרוֹר תַּחְתָּיו, וְחֶרֶס בְּיָדוֹ, וְתִמְהוֹנוֹ

קוֹפֵא בְּאִישׁוֹנָיו


אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל, אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל,

תֵּיטִיב עֲשׂוֹת כִּפְלַיִם, וְגַם אֲנִי אֶשְׂמַח,

וּבְלִי לִשְׁעוֹת עוֹד שׁוּב לְתַחֲנוֹת-בַּדֶּרֶךְ

וּבְלִי לִמְשֹׁךְ בַּמְּצִלָּה, אוֹסִיף, אוֹסִיף לִנְסֹעַ –

פַּצֵּחַ הַבָּטְנִים, הַקֵּשׁ כּוֹסוֹת-הַיַּיִן

וְרִיב וְהִתְבַּדֵּחַ עִם עֶרֶב-רַב-רֵעִים

בַּחֹם הַמְּלֹהָט שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת חַד-סִטְרִית

עַד רֶגַע הַשְׁמִיעֵנוּ קוֹל צָהֳלָה נִחֶרֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ-שִׁנַּיִם, פּוֹלֵט חַמְצָן אַחֲרוֹן

שֶׁל עֵדֶן-הָאָדָם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה. לא שלי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s