בבת אחת נדלקה לי בראש תמונה מתוך החלום שלי הלילה:
איזו גברת חשובה עוברת לידי, סוקרת אותי ואומרת לי בבוז שאני שמנה. או שהשמנתי. היא צודקת, אבל אני מחליטה לעשות מעשה, לא לשתוק, מעיזה פנים ואומרת לה, איזו חוצפה! איזה חוסר טאקט! ומה אם אני חולה? אולי זה התאירויד? אבל גם אני וגם היא יודעות שזה לא שום תאירויד, זאת החזירות שלי, זה חוסר השליטה שלי, ואין לזה שום הצדקה, וזה ראוי לכל גינוי ובוז שבעולם, והניסיון שלי לשמור על כבודי העצמי הוא פתטי.
חלום בסיסי כזה. לא קשה לפרשן אותו. עצרתי לרגע. התנערתי, אספתי את עצמי וחזרתי לשגרה.
ולא, לא אכפת לי לספר לכם את זה.
אותה גיברת בהקלדה עיוורת 
ובזה שלא אכפת לך לספר לנו את זה, פרמת את כל הגבירתיות של הגברת הזאת.
ואת יודעת, בין גבירה לחזירה, אני ממש מעדיפה חזירה :))
איזו נחמה גדולה זו, להרגיש פתאום לידי נוכחות תומכת של בחורה שווה. 🙂 יש קונטרה.