יש ימים

כוס קפה שלמה נשפכה לי על השולחן הבוקר כששלחתי יד לענות לטלפון. כל מיני ניירות התמלאו נתזים חומים. ביטוח צד שלישי. חמישי לדצמבר בשעה תשע וארבעים. מתי יבוא הטכנאי? אנחנו חושבים להשכיר. הצ'ק למחר, תשימי לב. והטלפון מצלצל.

נדמה לי שנולדתי מתגעגעת. יש ימים שהערוץ הפנימי שלי מגביר את הווליום שלו, וכל השאר מגיע אליי קצת מעומעם, כאילו אוזניי שקועות במים. לא יודעת. אולי זה בגלל הגשם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים, מי אני מה אני, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s