עוגת ביסקוויטים

שאלו אותי למה אני מסבכת את עצמי ומתעקשת לאפות עוגה ליומולדת של הילד, כשבד בבד אני מנסה לרזות, וכשברור שזה מסוכן לי, ההתעסקות, הריחות (אף שמתוכנן לי להתכבד בפרוסה נאה במסגרת הדיאטה). תקני עוגה, אמרו לי. במקום תשובה, צצה לי התמונה הזאת:

במטבח ביתנו הישן, הקטן, המיקסר מונח על מדף מחופה שיש. אימא שלי מתכופפת אליי, אוחזת בי בשתי ידיים, מניפה אותי מעלה ומושיבה אותי ליד המיקסר, ואז נפתחים שערי גן עדן: העיסה הכהה, הריחנית, מסתחררת ברעש לידי, ואני – באושר גדול – שוברת ביסקוויטים וזורקת אותם אל תוך הקערה.

זהו.

וזה המתכון שהיא מוסרת לי הבוקר בטלפון ("אני לא יודעת כמויות"):
מרטיבים ביסקוויטים בקצת חלב ומניחים בצד. מערבבים במיקסר נס קפה, הרבה קקאו, סוכר וחמאה, ומפוררים את הביסקוויטים לתוך העיסה. מגלגלים את העיסה לנקניק, עוטפים בשקית ניילון או בנייר אפייה ושמים בפריזר.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מי אני מה אני, פעם, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s