נתחיל בקטן (או: זה הקטן גדול יהיה)

היום, ברגע של שיעמום, כשהתעסקתי עם הפלאפון, פתאום נחתה עליי הארה. ממש מתאים שזה יקרה עכשיו, כמה ימים לפני היום-הולדת (מיום שמלאו לי 40 ניטשטשה לי הספירה אפעס, אבל פה כבר יש מי שמחשב ולא טועה ומודיע לכולם, ראיתי), כשסוף סוף החלטתי שזאת תהיה המתנה שאקנה לעצמי (טוב, נו, שאימא שלי תקנה לי. לא ניכנס לזה על ההתחלה): מולטיפוקל. כי סוף סוף כמה אפשר, להיזכר במפתיע (במפתיע? כבר שבע שנים, ק"מ*) שאני לא עם המשקפיים הנכונים, להוריד אותם, לזכור לשים אותם במקום שלא אדרוך עליהם, להרכיב את הזוג השני, וחוזר חלילה, וכל העת גם להקפיד שמשקפיים הם זכר.

ובכן, ההארה: פתאום מצאתי בהגדרות של האס-אם-אסים שאפשר שהאותיות יהיו גדולות!

*מין קללה. ככה אני רגילה. סוסומי

3 באוגוסט 2007

דרג את התוכן:
addthis
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הארות ותובנות. לפעמים אופטימיות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s